גם אני בחרתי ואבחר שוב בתקווה שיהיה פרפקט.
פרפקציוניזם הוא קודם כל לעמוד בסטנדרטים של עצמי.
המבקרת הכי קשוחה שלנו היא אנחנו וכמה זה כואב להיכשל בלעמוד בציפיות שלנו מעצמנו,
ולזה נוספות הציפיות של הסביבה.
ומספיקה תגובה הכי קטנה וסתמית מהסביבה, כמו:
“איך זה שאין לך עדיין זוגיות?”
“תראי את…. יש לה בן זוג ונראה שממש טוב להם.”
ומה אני? הייתי חושבת לעצמי.
יוצאת למלא דייטים, נותנת צ’אנסים, בוחרת ונבחרת אבל לא מצליחה.
לא מספיק יפה, רזה, מעניינת, מתעניינת, מחפשת, מוצאת, מחזיקה, ממצה ומגלה.
השבוע מטופלת שלי אמרה שהיא רוצה להפיץ סלוגן:
פרפקציוניזם= הורג !!!!
ואני אוסיף, חונק, כואב והורס.
גיליתי שהבחירה בידי ובמילים בהן אני בוחרת קודם כל..
למדתי לקבל, ליהנות ולאהוב את מה שיש בי ולהכיר בכל ה”לא מספיק” שעולים לי באופן אוטומטי כשאני חושבת על זוגיות.
למדתי שמהמחשבות האוטומטיות האלה עולות לי תחושות ורגשות קשים וכואבים עוד לפני שאני בכלל פוגשת בן זוג פוטנציאלי. הנחתי סימני שאלה עליהן, וגיליתי עולם חדש של אפשרויות מספיקות, מספקות, מענגות ומרגשות.
וזה בדיוק מה שאני מזמינה אתכן לעשות איתי.