נזכרתי בחגים בכל מיני תקופות בחיי, ניסיתי להבין מתי הרגשתי מוארת ומתי חשוכה.
חשוכה עבורי זה עצבות, בדידות, תסכול, רצון למשהו אחר בתוך זוגיות וגם לבד.
מוארת זה שמחה, פשטות, הנאה ואהבה שגם בהם זכיתי ביחד ולחוד.
החלטתי הפעם ללכת למקורות, לבעל שם טוב, שמדבר על נרות חנוכה כעל הניצוצות שבנפשנו.
בכולנו יש ניצוצות, חג החנוכה הוא הזדמנות לראות זאת.
הציטוט המדויק הוא:
“כלומר, אנחנו צריכים לגלות ניצוצות ולהאיר את כל העולם, ונס של חנוכה זה דבר ששם קץ לכל חשיכות שבעולם, גם לחשכות שבתוך הנפש. ולכן כאשר אדם מסתכל על הנרות של חנוכה הוא צריך להתמלא גם בנפש באור הזה.
כי גם בנפש, אפילו במקום הכי אפל של הנפש איפה ‘טימאו כל השמנים’ הקב”ה השאיר פך שמן זך כדי שאדם יוכל להדליק נרות של מנורה ולגלות כל הניצוצות שבתוכו, להאיר, להעלות כל המציאות שלו”.
מאחלת לכולנו לגלות את הניצוצות בתוכנו ולשים קץ לחשיכה שבתוך הנפש.
אני מרגישה שזוהי גם השליחות שלי, לגלות ביחד אתכן את הניצוצות שבתוככן ולשים קץ לחשיכה והמכאוב,
מוזמנות בשמחה דרך הקישור הבא:
חג חנוכה שמח לכולם