מנגנוני הגנה בזוגיות – למה אנחנו מתגוננים דווקא מול מי שאנחנו אוהבים?

מנגנוני הגנה בזוגיות – למה אנחנו מתגוננים דווקא מול מי שאנחנו אוהבים?

לפעמים כל מה שבן או בת הזוג אומרים הוא משפט אחד קטן, אבל בתוכנו מתעוררת סערה שלמה.

הוא אומר: "אני מרגיש שאנחנו לא מבלים מספיק זמן ביחד", והיא מיד עונה: "אז למה אתה אף פעם לא יוזם משהו?". היא אומרת: "אני צריכה שתהיה איתי יותר", והוא משיב: "שום דבר שאני עושה אף פעם לא מספיק לך".

שיחה שהתחילה מתוך רצון לקרבה הופכת בתוך רגע לוויכוח, להאשמות או לשתיקה. למה זה קורה? למה דווקא במערכת היחסים שבה אנחנו רוצים להרגיש הכי בטוחים, אנחנו מוצאים את עצמנו מתגוננים?

התשובה קשורה, בין היתר, למנגנוני ההגנה שלנו – הדרכים שבהן אנחנו מנסים להגן על עצמנו מפני רגשות שקשה לנו לשאת.

בנוסף, הם עזרו לנו להביא אלינו את דמות ההתקשרות כילדים.

מהם מנגנוני הגנה?

מנגנוני הגנה הם תהליכים פסיכולוגיים, לעיתים לא מודעים, שעוזרים לנו להתמודד עם רגשות קשים שיוצרים בהלה, כמו: חרדה, כאב, בושה, פחד  איום. כולנו משתמשים במנגנוני הגנה. הם אינם בהכרח דבר שלילי. לעיתים הם מאפשרים לנו להתמודד עם מצבים מורכבים ולהמשיך לתפקד גם כשהרגשות מציפים אותנו.

הקושי מתחיל כאשר ההגנות הופכות לתגובה אוטומטית ונוקשה, שמונעת מאיתנו לפגוש את הרגשות שלנו או להיות בקשר פתוח עם האדם שמולנו.

בזוגיות, ההגנות האלה עשויות להתבטא בביקורת, בהאשמה, בהתרחקות, בהכחשה או בניסיון לשלוט במצב.

חשוב להבחין בין מנגנוני הגנה פסיכולוגיים לבין דרכי התמודדות מודעות. לא כל שתיקה, כעס או התרחקות הם בהכרח מנגנון הגנה. לעיתים מדובר בתגובה מוצדקת למצב הנוכחי, בצורך במרחב או בהצבת גבול בריא.

איך נוצרות ההגנות שלנו?

כבר בילדות אנחנו מתחילים ללמוד כיצד להתמודד עם רגשות קשים וכיצד להביא אלינו את דמות ההתקשרות (אמא או אבא) או עם מצבים שבהם אנחנו מרגישים פגיעים. ילד שחווה שוב ושוב ביקורת עשוי ללמוד להסתיר טעויות כדי להימנע מתחושת כישלון. ילדה שחוותה קושי לקבל נחמה עשויה ללמוד להסתדר לבדה ולא לבקש עזרה.

אלה אינן מסקנות מודעות שהילדים מקבלים, אלא דרכי הסתגלות שעשויות להתפתח לאורך זמן.

בבגרות, חלק מדרכי ההתמודדות האלה יופיעו גם בקשר הזוגי, במיוחד ברגעים שבהם אנחנו מרגישים לא רצויים, לא מובנים או לא בטוחים.

לפי גישת ההתקשרות, החוויות שלנו בקשרים משמעותיים משפיעות על הדרך שבה אנחנו מגיבים לקרבה, לריחוק ולמצוקה רגשית. עם זאת, ההגנות שלנו אינן נובעות רק מהילדות. גם חוויות זוגיות קודמות, משברים, פגיעות ואירועי חיים בהווה עשויים להשפיע עליהן.

אילו מנגנוני הגנה יכולים להופיע בזוגיות?

1. הכחשה – כשקשה לנו להכיר במה שכואב, לדוג': "לא קרה שום דבר.", "אני בכלל לא כועס." לפעמים קשה לנו להכיר בכך שמשהו פגע בנו או שהקשר נמצא במצוקה. הכחשה יכולה להגן עלינו זמנית מפני רגשות מאיימים, אבל כאשר היא נמשכת היא עלולה להקשות על בני הזוג להתמודד עם הבעיה.

2. השלכה – כשאנחנו מייחסים לאחר רגשות שקשה לנו לזהות בעצמנו. "את כבר לא אוהבת אותי",

"אתה רק מחפש איך להתרחק ממני."

לפעמים אנחנו מייחסים לבן או לבת הזוג רגשות או כוונות שמקורם, לפחות בחלקם, בפחדים שלנו.

למשל, אדם שמתקשה להכיר בחוסר הביטחון שלו עשוי להיות משוכנע שבן זוגו הוא זה שמפקפק בקשר.

חשוב לזכור שלא כל חשד או תחושה הם השלכה. לפעמים הם מבוססים על התנהגות אמיתית שדורשת התייחסות.

3. רציונליזציה – כשאנחנו מסבירים במקום להרגיש. לדוג': "אני לא מתרחק, אני פשוט אדם עסוק", "זה לא קשור לפחד, אני רק חושבת בהיגיון".

רציונליזציה היא ניסיון לתת הסבר הגיוני להתנהגות או לרגש, באופן שעשוי להרחיק אותנו מהסיבה הרגשית שקשה לנו לפגוש. ההסבר יכול להישמע משכנע, אבל לפעמים מתחתיו מסתתרים עלבון, פחד או תחושת חוסר ערך.

4. הדחקה – כשהרגש נשאר מחוץ למודעות, לעיתים חוויות או רגשות מאיימים אינם נגישים לנו באופן מודע. אדם עשוי להתקשות להבין מדוע מצב מסוים מעורר בו מצוקה חזקה, גם כשאינו מזהה קשר ברור לחוויה קודמת.

הדחקה אינה זהה להחלטה מודעת לא לדבר על משהו, ולא ניתן להסיק שקיימת הדחקה רק מתוך התנהגות מסוימת.

5. הימנעות והתרחקות – כשמרחק מרגיש בטוח יותר. לדוג': "אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו", "עזבי אותי, אין לי כוח לעוד שיחה."

הימנעות אינה בהכרח מנגנון הגנה במובן הפסיכואנליטי הקלאסי, אך היא יכולה לשמש דרך להתגונן מפני הצפה רגשית. לפעמים אחד מבני הזוג מתרחק דווקא משום שהשיחה חשובה לו מאוד והוא חושש להיכשל, לפגוע או להיפגע. אלא שההתרחקות שלו עלולה לעורר אצל בן הזוג השני תחושת דחייה או נטישה. וכך, ניסיון של אדם אחד להגן על עצמו עלול להגביר את המצוקה של האחר.

כשההגנות שלנו נפגשות – המעגל הזוגי

דמיינו זוג שבו אחד מבני הזוג מרגיש שהוא אינו מקבל מספיק תשומת לב. הוא מנסה לבטא את הכאב שלו, אבל במקום לומר "אני מתגעגע אלייך ורוצה להרגיש קרוב", הוא אומר: "את אף פעם לא מתייחסת אליי". בת הזוג שומעת ביקורת ומרגישה שהיא אינה מספיק טובה. כדי להגן על עצמה מפני תחושת הכישלון, היא מתגוננת: "אתה תמיד מגזים. שום דבר לא מספיק לך". הוא מרגיש שלא מבינים אותו, ומגביר את הביקורת. היא מתרחקת עוד יותר.

שניהם פגועים, ושניהם מנסים להגן על עצמם. אבל במקום להרגיש בטוחים יותר, הם מוצאים את עצמם רחוקים יותר. זהו אחד האופנים שבהם תגובות מתגוננות עשויות להשתלב במעגל זוגי שלילי.

מה מסתתר מתחת להגנות שלנו?

לעיתים קרובות, מאחורי התגובה שאנחנו רואים מבחוץ מסתתר רגש אחר, פגיע יותר. מאחורי הכעס עשוי להסתתר פחד שלא אוהבים אותנו. מאחורי הביקורת עשוי להסתתר צורך עמוק בקרבה. מאחורי ההתרחקות עשוי להסתתר חשש להיכשל או להיפגע ומאחורי הצורך להיות תמיד צודקים עשויה להסתתר תחושה שקשה לשאת: שאולי אנחנו לא מספיק טובים.

כשאנחנו מתחילים לזהות את הרגשות האלה, אנחנו יכולים ללמוד להתבונן אחרת גם בעצמנו וגם בבני הזוג שלנו. במקום לשאול רק "למה הוא מתנהג ככה?", אפשר להתחיל לשאול "מה הוא אולי מרגיש עכשיו?" ובמקום "למה אני תמיד מתפרצת?", אפשר לשאול "מה כל כך כואב לי ברגע הזה?"

ההבנה הזאת אינה מצדיקה פגיעה באחר, אבל היא יכולה לפתוח אפשרות לתגובה חדשה.

איך אפשר להפחית התגוננות וליצור יותר ביטחון בזוגיות?

הצעד הראשון הוא לזהות את הרגע שבו אנחנו מתחילים להתגונן. לפעמים הגוף מאותת לנו עוד לפני שאנחנו מצליחים להבין מה אנחנו מרגישים: הנשימה מתקצרת, השרירים מתכווצים, הקול עולה או שמתעורר רצון לברוח מהשיחה. אפשר לנסות לעצור ולשאול את עצמנו:

– מה הרגשתי רגע לפני שהגבתי?

– האם נפגעתי, נבהלתי או הרגשתי לא מספיק טוב?

– מה אני באמת צריך או צריכה עכשיו?

– האם אני יכולה לבטא את הצורך שלי בלי להאשים?

למשל, במקום לומר "אתה אף פעם לא מקשיב לי", אפשר לנסות לומר "כשאני משתפת אותך ואתה מסתכל בטלפון, אני מרגישה לבד. חשוב לי שתהיה איתי רגע" ובמקום להיעלם מהשיחה, אפשר לומר "אני מרגיש מוצף וצריך כמה דקות להירגע. חשוב לי שנחזור לדבר על זה".

אלה שינויים קטנים בניסוח, אבל הם יכולים ליצור הזדמנות לחוויה רגשית אחרת.

כמובן, לא תמיד אפשר לעשות זאת לבד, ובמיוחד כאשר דפוסי ההתגוננות מושרשים ומלווים את הקשר במשך שנים.

איך טיפול זוגי בגישת ההתקשרות יכול לעזור?

בטיפול זוגי בגישת ההתקשרות אנחנו מנסים להבין לא רק מה בני הזוג עושים בזמן קונפליקט, אלא גם מה הם מרגישים ומה הם מנסים להגן עליו.

אנחנו מתבוננים בתגובות האוטומטיות, מזהים את המעגל הזוגי שנוצר ביניהן ומנסים להגיע אל הרגשות והצרכים העמוקים יותר.

התהליך יכול לעזור לבני הזוג ללמוד לבטא פגיעות במקום להתגונן, להקשיב זה לזו מתוך סקרנות ולהפוך בהדרגה את הקשר למקום בטוח יותר.

המטרה אינה לבטל את כל מנגנוני ההגנה שלנו. הם חלק מהאופן שבו למדנו להתמודד עם העולם.

המטרה היא לפתח יותר מודעות וגמישות, כדי שלא נצטרך להסתתר מאחורי ההגנות דווקא ברגעים שבהם אנחנו זקוקים לקרבה.

לפעמים, מאחורי ההגנה מסתתרת בקשה לאהבה. כולנו רוצים להרגיש בטוחים, אהובים וראויים לקשר. לפעמים, מתוך ניסיון להגן על עצמנו מפני כאב, אנחנו עושים בדיוק את הדברים שמרחיקים מאיתנו את הקרבה שאנחנו מבקשים אבל כשאנחנו לומדים לזהות את ההגנות שלנו ולהבין מה מסתתר מאחוריהן, נפתחת אפשרות לשינוי.

אני תמר לרר, ואני מלווה זוגות בתהליכים של הבנת דפוסי התקשרות, זיהוי מעגלים זוגיים ויצירת ביטחון רגשי בתוך הקשר. אם אתם מרגישים שאתם חוזרים שוב ושוב לאותן תגובות של ביקורת, התגוננות או התרחקות, אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר ולבדוק יחד איך אפשר להתחיל לבנות דרך חדשה של קרבה והקשבה.